האם כדאי לרשום דירה על שם הילד?

בעולם של חוסר ודאות, כולנו חושבים כיצד להבטיח את עתידם של ילדינו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לרשום דירה להשקעה על-שם הבן או הבת, או להעביר אליהם נכס משפחתי קיים ללא תמורה. אולם עסקאות נדל"ן הן צעד כלכלי בעל משמעויות נרחבות: בעלון זה נרצה לעמוד על כמה מהן.

ראשית, כאשר רושמים נכס על שמו של ילד בגיר (מעל גיל 18) שאינו נשוי, קיים סיכוי שבן/בת הזוג העתידיים יטענו לזכויות בדירה. למרות שלפי חוק יחסי ממון אין שיתוף בנכסים שהושגו לפני תחילתו של הקשר הזוגי, יכולה תמיד לעלות טענה לשיתוף ספציפי בדירה עקב השקעות שהושקעו בה, או כספים שהתקבלו ממנה. פתרונן של סוגיות כאלו הוא סבוך ועשוי לחייב עריכת הסדר ממון עם בן או בת-הזוג.

שנית, ברישום דירה על-שם הילד מעורבים היבטי מיסוי משמעותיים – ובפרט תשלומי מס שבח ומס רכישה – הדורשים מומחיות רבה ותכנון ארוך-טווח, תוך התחשבות בין היתר בסוגיות עתידיות, דוגמת השאלה האם תהיה לילד דירה נוספת.

מרגע שדירה רשומה על-שם הילד היא הופכת מבחינה חוקית לרכושו הבלעדי, וההורים מאבדים שליטה על החלטות המתקבלות לגביה, כולל החלטות הנוגעות למכירת הדירה ואופן השימוש בתמורה המתקבלת.

כפועל יוצא מכך, הורים הרושמים דירה על-שם ילדם מוציאים אותה מחזקתם. הם לא יוכלו להוריש את הדירה לילדיהם האחרים, ועל בני-המשפחה יהיה להתמודד עם חלוקה לא שוויונית של הנכסים לאחר הפטירה.

אנו ממליצים לכם לשקול היטב צעד כזה, הן ברמה המשפטית והם ברמה האישית.

אם אין בכוונתכם להעניק לילדכם נכס המיועד לשימושו המיידי והבלעדי, יתכן שכדאי לשקול עריכת צוואה מסודרת כדרך הנכונה להעברת נכסים בין בני המשפחה.